ביוגרפיה של הראל סקעת

את ההופעה הראשונה שלו על הבמות עשה הראל סקעת כשהוא רק בן 6, כשהשתתף וזכה בפסטיבל לשירי ילדים בכפר סבא. בעת לימודיו בתיכון היה חלק מלהקת בית הספר, ואת שירותו הצבאי עשה בלהקת חיל קשר. לאחר שחרורו מהצבא החל ללמודת בבית הספר למשחק "בית צבי", וניסה במקביל את מזלו כזמר. הסינגל הראשון שלו, "אין עוד סיכוי", לא הצליח, ובתחרות "המלך הבא" ששודרה בערץ "בריזה" ביס, סיים במקום השישי. אגב, גם נינט טייב לקחה חלק בתחרות, וסיימה במקום השלישי.

הפריצה הגדולה של סקעת הגיעה בשנת 2004, כשהחל את דרכו בעונה השנייה של "כוכב נולד". סקעת בלט במיוחד בביצועים לשירים "בדידות" (שביצע במקור יזהר כהן) ו"עודני ילד" (במקור "הכל עובר חביבי"). סקעת היה פייבוריט של הצופים בבית וצוות השופטים לאורך כל התוכנית, אך סיים במקום השני בלבד בתוכנית הגמר, שם ביצע את שירו של יהורם גאון "הנני כאן". את המקום הראשון גרף הראל מויאל.

ההפסד בתחרות לא השפיע על המשך הקריירה של סקעת, שכבר גיבש לעצמו קהל מעריצים גדול, והוא הוחתם על ידי חברת הד ארצי. בשנת 2006, לאחר שהספיק להשתתף בפסטיגל ובמחזמר "מי שחלם", שיחרר את אלבום הבכורה שלו. "ואת", הסינגל הראשון שיצא מתוך האלבום אותו כתבה קרן פלס, הפך ללהיט ענק כמו גם שירים אחרים באלבום כמו "כמה עוד אפשר", "משהו ממני", ו"כל הציפורים". האלבום זכה להצלחה גדולה והגיע למעמד של אלבום פלטינה, וסקעת זכה בתואר "איש השנה במוזיקה" בטקס "אנשי השנה" של קשת, זמר ושיר השנה ("ואת"), בטקס פרסי ערוץ המוזיקה, ובתואר "זמר השנה" במצעד השנתי של גלגלצ ושל רשת ג'. השיר "ואת" נבחר ל"שיר השנה" בשתי התחנות.

במאי 2008 חברת התקליטים הד ארצי הגישה תביעה משפטית נגד סקעת, בטענה כי הוא הקליט אלבום חדש ללא אישור ומעורבות החברה ודרשו להוציא צו מניעה כנגד הפצת האלבום. לבסוף הגיעו שני הצדדים להסכמה ובספטמבר 2009 יצא אלבומו השני של הראל סקעת "דמויות", בחברת ארומה מיוזיק.

(צילום: אוהד רומנו)