ביוגרפיה של יהודית רביץ

הקריירה של יהודית רביץ החלה בצוות הווי של חיל הנדסה קרבית, שם שירתה לצד קורין אלאל. במהלך שירותה הצבאי השתתפה רביץ בתוכנית כשרונות צעירים בגלי צה"ל, יחד עם נורית גלרון, שם גילה אותה אריק איינשטיין והזמין אותה ואת קורין אלאל להשתתף באלבומו שהזמין אותה "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'". השתיים שיתפו פעולה עם אריק גם באלבומו הבא, "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'", שם שרו קולות רקע לשירו "עטור מצחך זהב שחור".

עוד במהלך שירותה הצבאי הצטרפה רביץ ללהקת "ששת" של שם טוב לוי. בפסטיבל הזמר של 1977 ביצעה את השיר "סליחות" של לאה גולדברג, בהלחנת עודד לרר. השיר אמנם הגיע למקום השביעי בלבד בפסטיבל, אך ככל שעבר הזמן הוא צבר פופולאריות, ונבחר כשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'. עוד באותה שנה, רביץ השתתפה במופע המצליח "ארץ טרופית יפה", שכלל שירים ברזילאים בסגנון סמבה ובוסה נובה, בעיבודים של מתי כספי ובתרגומים של אהוד מנור.

ב-1978 רביץ הופיע שוב בפסטיבל הזמר, הפעם עם השיר "מישהו", ולאחר מכן חברה אל יוני רכטר, גידי גוב, דייוויד ברוזה ויהונתן גפן בהקלטת האלבום "הכבש השישה עשר" שנחשב לאחד האלבומים הקלאסיים בתולדות המוזיקה הישראלית. רבית ביצעה באלבום את השיר "הילדה הכי יפה בגן", שהפך לאחד השירים הבולטים והמצליחים בקריירה שלה.
.
ב-1979 רביץ הוציאה את אלבומה הראשון, שנשא את שמה, וכלל שירים כמו "סליחות", "לקחת את ידי בידך", ו"מישהו" (אהוד מנור/מתי כספי). באותה שנה יצא גם אלבומם המשותף של רביץ ויוני רכטר שתיעד את המופע המשותף של השניים "באופן קבוע וחד פעמי". שנה לאחר מכן הוציאה רביץ את אלבומה "גלוי ונעלם", שהעיד על שינוי סגנון מוזיקלי, ומעבר למחוזות הרוקנרול. האלבום, שהופק ועובד על ידי יעקב גלעד, כלל שירים כמו "ארבע לפנות בוקר", "עכשיו הכול בסדר", ו-"שיר ללא שם", שכתב שלום חנוך לזכר בן אחיו שנהרג.

ב-1982 יצא האלבום "מילה טובה ואוסף שירים", שהכיל אוסף משיריה, חלקם בגרסאות חדשות. שנה לאחר מכן, רביץ שיחררה את האלבום "בוא לריו", בעקבות הופעתה עם הזמר הברזילאי ז'ורז' בן ז'ור שכתב חלק משירי האלבום. ב-1984 יצא האלבום "דרך המשי", וב-1987 יצא אלבומה המצליח ביותר- "באה מאהבה" שכלל להיטים כמו "שבתות וחגים", "סוף לסיפור" ושיר הנושא. את שירי האלבום הלחינה רביץ בעצמה למילים של יענק'לה רוטבליט, למעט השירים "פחד" (שלום חנוך) ו"עוד על אהבה" (מיקי שביב).

גם בשנות התשעים המשיכה רביץ להיות אחת היוצרות העסוקות בארץ. ב- 1990 היא הוציאה את האלבום "שם", שלא הצליח מסחרית כמו אלבומיה הקודמים, אך זכה לביקורות משבחות. ב-1993 הגיע האלבום "ומאוד לא פשוט לחכות" שכלל שירי משוררים כמו "תמונה" של דליה רביקוביץ', "באהבתנו" של יהודה עמיחי, ו-"הגננים היום עצובים" ו-"למחרת" של לאה גולדברג. ב-1994 יצא אלבום ההופעה
"עד לאן שהלב לוקח", שכלל גרסאות חדשות לשיריה המוכרים לצד קאברים לשירים של משינה, להקת בלאגן ושלום חנוך וגרסא מיוחדת עם גידי גוב לשיר "באה מאהבה".ב-1997 הוציאה רביץ את האלבום "איזו מין ילדה".

בשנת 2000 יצא האלבום "געגוע" שכלל את השיר "בך לא נוגע" שהפך לאחד מלהיטיה הגדולים של רביץ לאורך הקריירה. ב- 2007 יצא האלבום "עיר קטנה", בו השתתפו בכתיבה יהלי סובול, רונה קינן וסיון שביט, וב-2008 חזרה רביץ להופיע בקיסריה לאחר עשור בסיבוב הופעות קצר ומצליח שתועד בדי.וי.די "באה מאהבה – קיסריה 2008".