בזמן שכריסטינה אגילרה הייתה עסוקה בלהתחתן ולהביא ילד לעולם (שגם מגיח בקולו לרגע קצר בדיסק החדש), פרצה לעולמנו ליידי גאגא ופחות או יותר נכסה לעצמה כל צליל וסטייל אופנתי אפשרי שאפשר לעלות על הדעת. כשאגילרה, בסה"כ בת 29, התפנתה מהחיתולים הסתבר לה שכבר לא יהיה כל כך קל להפתיע את המעריצים שלה, שחלקם כבר נטשו בינתיים למחנה גאגא או במקרה הגרוע התבגרו והפסיקו לשמוע מוזיקת פופ.
אבל במקום לנסות ולכת לכיוון שונה ומקורי קצת יותר, כמו שעשתה בהצלחה באלבומה הקודם והכפול " Back To Basics" אז עטתה על עצמה תדמית של דיוות ג'אז וסול עם קלאסה, ניסתה אגילרה ללכת עם הליידי החדשה ראש בראש.
הסינגל הראשון והגרוע " Not My Self Tonight", כולל הקליפ הדי נועז שלו (גם יחסית לקליפ השערורייתי של "Dirrty" מאלבומה השני) הבהירו שמדובר במלחמה אבודה מראש.
למזלה, האלבום המלא העונה לשם העתידני "Bi-On-Ic" , קצת יותר מפתיע מאותו סינגל שניסה לקמבק חזרה לעולם את כריסטינה המחודשת לעולם. הוא אומנם לא אחיד ברמתו ומשחק קצת יותר מדי על תדמית זנותית, שברור שלא ממש משקפת את אגילרה בחייה כרגע, אבל כן כולל כמה שיתופי פעולה מעניינים, שחלקם מייצרים שירים טובים למדי.
לצד "חשודים מידיים" כמו לינדה פרי (שכתבה לה את הלהיט "Beautiful") וטריקי סטיוארט (שעבד עם ביונסה, ריהאנה ואחרות) אפשר למצוא ברשימת הקרדיטים גם את הזמרת והראפרית M.I.A הסרי-לנקית ("Paper Planes") שאחראית לממתק הפופי אלקטרוני "Elastic Love", וזמרת הפולק פופ האוסטרלית סיה פולר שכתבה לה שלושה שירים מוצלחים מאוד בדיסק ובראשם הבלדה "You Lost Me".
מה שאולי יציל לה את האלבום במצעדים הוא הסינגל השני והמעולה Woohoo שמארח את הראפרית הלוהטת של הרגע ניקי מינג' ומתגלה כלהיט מדבק במיוחד והבלדה המוצלחת Lift Me Up שכתבה לה פרי. לעומת זאת, את הסינגל הראשון וקטעי אר.אן.בי/היפ הופ סתמיים כמו Desnudate, Sex for Breakfast היה בהחלט אפשר להשאיר בבחוץ.
|