עובדיה חממה - כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים |
|
כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים
עובדיה חממה מילים: אברהם הכהן קוק יצחק לחן: נחלת הכלל בַּשָּׁעוֹת הַקָּשׁוֹת הַלָּלוּ, כְּשֶׁיִּסּוּרִים מַקִּיפִים וּמְמַלְּאִים אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי הַצָּרוֹת הַפְּנִימִיּוֹת נִזְכֹּר אֶת הַיָּמִים הַלָּלוּ וְאֶת מְאוֹרוֹתֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁהֵם כְּתוּבִים לְפָנֵינוּ בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר: (עִם הָאִמְרָה הַנִּצְחִית) לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים זֶה מֻכְרָח לְהַחֲיוֹת אוֹתָנוּ וּלְרוֹמָמֵנוּ, מִכָּל שִׁפְלוּתֵנוּ... כְּשֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ אֶת הַצָּרָה הַפְּנִימִית הָאֲיֻמָּה אֵיךְ שֶׁקָּמִים יְהוּדִים כְּנֶגֶד יְהוּדִים אֵיךְ שֶׁאַחִים נֶהֱפָכִים, לִזְאֵבִים וּנְחָשִׁים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים זֶה מֻכְרָח לְהַחֲיוֹת אוֹתָנוּ וּלְרוֹמָמֵנוּ מִכָּל שִׁפְלוּתֵנוּ כֵּן, פֶּלֶא פְּלָאוֹת הוּא הָעָם שֶׁכָּל עֲמִידָתוֹ בָּעוֹלָם בְּמַהוּתוֹ הָעַצְמִית הוּא אֶחָד לַמְרוֹת שֶׁהוּא מְפֹרָד וּמְפֹרָד וּמְפֹרָד... לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים זֶה מֻכְרָח לְהַחֲיוֹת אוֹתָנוּ וּלְרוֹמְמֵנוּ וְהַיַּהֲדוּת הַטְּמִירָה הַבִּלְתִּי נוֹדַעַת גַּם לָנוּ, לְעַצְמֵנוּ זֹאת הַנְּשָׁמָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁל הָאֻמָּה הַמַּזְהֶרֶת הַנּוֹשֵׂאת בְּתוֹכָהּ, אֶת סֵבֶל הָעוֹלָם וְהַנּוֹשֵׂאת בְּתוֹכָהּ, אֶת אוֹר הָעוֹלָם הִיא תִּוָּדַע לָנוּ, בַּיָּמִים הַגְּדוֹלִים הַלָּלוּ מֵהַמָּקוֹם הַבִּלְתִּי יָדוּעַ, שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאֻמָּה תָּבִיא לָנוּ, תָּבִיא לָנוּ בְּרָכָה... לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים זֶה מֻכְרָח לְהַחֲיוֹת אוֹתָנוּ וּלְרוֹמְמֵנוּ וְאוֹתָהּ סְגֻלָּה, שֶׁל עַם אֶחָד שֶׁבָּנוּ תְּנַצֵּחַ אֶת הַצַּד, שֶׁל הַמְּפֻזָּר וְהַמְּפֹרָד עַד שֶׁנִּמְצָא בָּנוּ אֶת הָאוֹצָר הַגָּדוֹל! |
