עובדיה חממה - הצימאון האלהי |
|
הצימאון האלהי
עובדיה חממה מילים: הרב קוק לחן: עובדיה חממה וּמִתּוֹךְ תּוֹכִי, מִתּוֹךְ מַעְיָנַי הִנְנִי צָרִיךְ תָּמִיד לָקַחַת אֶת הָאוֹצָרוֹת הַגְּנוּזִים וּבְתוֹךְ תּוֹכִי אֲנִי קָשׁוּר תָּמִיד לְאוֹתוֹ הַצַּעַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אוֹתָהּ דְּרִישַׁת שְׁלֵמוּת עֶלְיוֹנָה וְאֵין הִיא מִתְמַלֵּאת אַף פַּעַם אֵין הִיא יְכוֹלָה אַף פַּעַם לְהִתְמַלְּאוֹת כִּי זוֹהִי זוֹהִי הַתְּכוּנָה זוֹהִי זוֹ הָעֲרִיגָה הַנִּצְחִית שֶׁיְּסוֹדָהּ הוּא צִמָּאוֹן. שֶׁיְּסוֹדָהּ הַצִּמָּאוֹן הָאֱלֹהִי אֲשֶׁר כָּל דָּבָר אַחֵר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יַרְוֶה אוֹתוֹ אַף פַּעַם כִּי אִם הַמְּבֻקָּשׁ לְבַדּוֹ כִּי אִם הַצִּמָּאוֹן לְבַדּוֹ יְחַשֵּׂף תָּמִיד יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְיֻכַּר תָּמִיד יוֹתֵר וְיוֹתֵר הוּא בְּעַצְמוֹ מִתְהַפֵּךְ הוּא לִמְקוֹר כָּל עֹנֶג לְמָכוֹן כָּל הָעֲדָנִים הָרוּחָנִיִּים לְזִיו הַשֵּׁם וְלָכֵן תָּמִיד אֲנִי שָׂמֵחַ אֲבָל אַף פַּעַם לֹא מְרֻצֶּה (הָרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ') |
