ליאור פרחי - בכייה |
|
בכייה
ליאור פרחי מילים ולחן: דוד מתנה בחדר סגור ומוכה אכזבה , היא תאבד תקווה שתי עיניה דומעות מבקשות אהבה , נשפכות לכר. בגילה המוקדם היא תבין מאוחר , שהאושר חבוי בליבו של אדם . פזמון : בכייה מהדהד בלילות ורצות השמועות כך אומרים ברחובות , היא אינה לבדה . ואני האידיוט שחולם בלילות , עוד קורא בשמה . בגילי המאוחר לא אבין לעולם, איך כשלה לי בדרך והיא לבדה . פזמון : בכייה מהדהד בלילות יופייה ... עוד ימיס לבבות עם בוקר אור ראשון זה יחלוף . |
