יובל מנדלסון - הזיפת של יום שישי |
|
הזיפת של יום שישי
יובל מנדלסון מילים ולחן: יובל מנדלסון אתה פותח את הדלת מרים את העיתון ובמקום שאתה גר בו הימין כל הזמן בשלטון אתה אוסף את עצמך הולך לשטוף את הפנים וזה תמיד אותן פנים שמציצות מהמראה עם העיניים של הכלב דם שמסתכלות בך ואל תיקח את זה אישי זה רק הזיפת של יום שישי הצפון הישן של העיר גן עדן עלי אדמות פחים אדירים של מחזור פקחי חניה ודוחפי עגלות ומבלי ששמת לב אתה גם דוחף אחת כזאת והילדה שלך מותק האישה שלך טובה בכל זאת משהו חסר ואתה לא יודע מה אל תיקח את זה אישי.. והחשבון שלך מינוס והצ'ק שלך חזר והפוגרום על האשראי כאילו אין מחר כאילו אין שני בחודש אין דין ואין דיין והזקנה מועד הבית זה לא נעים לה לבקש אבל בכל זאת מבקשת אם אין תביא את מה שיש ואל תיקח את זה אישית.. אבא שלך בקבר מזל שאמא בסביבה אימי שלי האם תואילי לרשום לי המחאה יפה אני עובד כל השבוע אמא ולא רואה בזה ברכה ולא חשבתי שאהיה מורה לאזרחות אני רוצה לכתוב שירים קרה מקרה נפלה טעות ואל תקחי את זה אישי אמא'לה.. יש ערימה של חבר'ה על הדשא הם מרימים את מבטם תגיד 'תה לא ההוא משייגעצ לאן נעלמת בנאדם?! זה חתיכת צירוף מקרים זה בדיוק מה שרצית לשאול אותם לאן נעלמו כולם ואז השמש בשמיים מכה בסנוורים אתה כ"כ חסר אונים שאין את מי להאשים ואל תיקח את זה אישי.. מתיישבים סביב השולחן ללקק ת'אצבעות כולם יפים ורחוצים ומסריחים מהבטחות מי מתיישבת למולך זאת האחות של אשתך אתה אומר זה לא חשוב וזה גם לא מזיז לך אבל על מי אתה עובד אתה רוצה לשכב איתה ואל תיקח את זה אישי.. הולך בויה דלורוזה שמובילה אל המצוק פשוט לקפוץ אל הגלים שיקברו אותך עמוק ואתה לא שם לבדך על הסלעים בוכה שם מישהו בסה"כ די דומה לך שניה לפני שהוא קופץ אתה אוחז ולא מרפה וגם מבלי שהתכוונת הפה נפתח וזה יוצא לא אל תיקח את זה אישי... |
