יהודה פוליקר - נוצץ בחשכה

נוצץ בחשכה
יהודה פוליקר
מילים: אסתר שמיר
לחן: יהודה פוליקר

לפעמים אדם אינו יודע

שהוא מאיר כמו מגדלור

עד שהוא טובע

ואהבותיו צפות על פני המים

כמו שביל ארוך של אור


אתה נוצץ בחשכה אחי

נוצץ בחשכה

מתחת לגלים שלקחו אותך

לכל מי שלא מוצא דרכו

לכל מי שכבר כבה


לפעמים בן-אדם לא יודע את טבעו

עד שנגמר, עד שהוא איננו

ועל המים מסתמנת דרך

למי שעדיין נותר


אתה נוצץ בחשכה אחי

נוצץ בחשכה

מתחת לימים שאבדו לך

בלילה קר ללא כוכב

אתה מאיר אליי עכשיו



לפעמים בן-אדם לא יודע את טבעו

עד שנגמר, עד שהוא איננו

ועל המים מסתמנת דרך

למי שעדיין נותר


את זה אתה כבר לא תדע

אתה נוצץ בחשכה אחי

נשמט מתוך היד שאחזה אותך

לא נלקח מתוך לבי.


לפעמים בן-אדם לא יודע את טבעו

עד שנגמר, עד שהוא איננו

ועל המים מסתמנת דרך

למי שעדיין נותר

לכל השירים של האמן