ירונה כספי - דדלוס ציפור |
|
דדלוס ציפור
ירונה כספי מילים: עזריאל קאופמן ז"ל לחן: ירונה כספי בֶּן אָדָם, מָה אַתָּה כּוֹתֵב? אַתָּה כּוֹתֵב אֶת נַפְשְׁךָ אֶת נַפְשְׁךָ בַּחשֶׁךְ אֶת הַחֵץ שֶׁבְּדָמְךָ אֶת לִבְּךָ הַמִּתְגּוֹנֵן אֶת הַיְדִיעָה הָאֲפֵלָה אַתָּה כּוֹתֵב אֶת נַפְשְׁךָ אֶת הָרִסּוּק לַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַקְּרִיאָה הָאֲדֻמָּה מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל השֶּׂכְוִי אֶת אַשְׁמֹרֶת טַל הָעִוָּרוֹן אֶת תְּחִלַּת הַנְּשִׁימָה אֶת הַצְּלִיל הַמְעַנֶּה עוֹשֶׂה מִמּוּזִיקָה צְלָבִים אַתָּה כּוֹתֵב אֶת נַפְשְׁךָ אֶת חֶרְדַּת הַשִּׁכְחָה אֶת עַצְבוּת הַהֲבָנָה אֶת צְלִילוּת הַהַשְׁלָמָה אַתָּה כּוֹתֵב אֶת הַדּוֹמִים לְךָ אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁהֵם פָּנֶיךָ אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁהוּא צִפּוֹר טָבוּעַ בְּעוֹרְךָ אֶת נַפְשְׁךָ אַתָּה כּוֹתֵב מָנוֹעַ צִבְעוֹנִי צֵל לְהַגְדָּרוֹת, חֶסֶד מְחוֹנֵן הִיא הוֹוָה, הִיא דֵּדָלוּס-צִפּוֹר הִיא הַנֶּאֱחֶזֶת הִיא הַמּוֹלִיכָה וְהִיא הַמְבַקֶּשֶׁת אַתָּה כּוֹתֵב אוֹתָהּ וְהִיא כְּבָר מִלָּתְךָ הָאֲטוּמָה וְהִיא עֲדַיִן בְּיוֹמְךָ בְּתַחְתִּית הַשְּׁאֵלוֹת אַתָּה כּוֹתֵב אֶת הָאָפֹר אֵין-קֵץ הַצִּבְעוֹנִי אֵין-קֵץ אֶת הַהֶבְזֵק בִּקְצֵה הַיָּד הַמּוֹלִידָה בֶּן אָדָם, מָה אַתָּה כּוֹתֵב? אַתָּה כּוֹתֵב אֶת נַפְשְׁךָ וְהִיא כּוֹתֶבֶת אֶת עַצְמָהּ הִיא שְׁקוּפָה כְּפִי שֶׁנּוֹעֲדָה לִהְיוֹת הִיא אֲפִלּוּ מִתְעַרְטֶלֶת אִם אֶפְשָׁר שֶׁיֵּאָמֵר עָלֶיהָ כָּךְ וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁיֵּאָמֵר שֶׁהִיא עֻבָּר תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה לְקִיּוּמוֹ חַלּוֹנוֹת פְּסֵיפָס הָאוֹר וְהַצּוּרָה נוֹכְחוּת נִשְׁאֶבֶת אַתָּה כּוֹתֵב אֶת נַפְשְׁךָ שֶׁהִיא מֻכֵּית, שֶׁהִיא לוֹקָה שֶׁכָּזֹאת הִיא יְכוֹלָה לִשְׂרֹד שֶׁכָּךְ הִיא מְכַפֶּרֶת אַתָּה כּוֹתֵב אֶת נַפְשְׁךָ שֶׁהִיא נְיָר וּדְיוֹ וּמַיִם-מַיִם לִפְעָמִים הִיא צְבִי לִפְעָמִים הִיא חוֹל אַתָּה כּוֹתֵב אֶת דֵּדָלוּס-צִפּוֹר אַתָּה כּוֹתֵב תּוֹלַעַת אֶת לַעֲנַת הָאֲדָמָה אֶת מְתִיקוּת הַגּוּף אֶת חֶשְׁכָתְךָ בַּחשֶׁךְ אֶת כָּל מְעִידוֹתֶיךָ אֶת קוֹלְךָ לְרֹעַ אֶת קוֹלְךָ לְטוֹב |
