תמיר בר - כשהכעס רב והעצב גדול |
|
כשהכעס רב והעצב גדול
תמיר בר מילים: תמיר בר לחן: תמיר בר וגיא חממי אל תלך ממני בכתה ביתו לפני שהוא חצה גדר דמיוני מטעני עם השנים את פרצופה כבר לא זוכר והוא חצה גדר וחצה מדבר ולגם תקווה בפחית שכר ושתה אותה כאן בתחנה בספסל הזה הוא סיים אותה ובמהדורה זה אותו ספסל שישב עליו כשחלם אותה ארץ נאורה ארץ רחוקה שתיתן לו חום - במכה אחת הכל נגמר הבל לי ולך כשחורבן כזה קורה גר ואלמנה אחת דם על צבע עור שונה וילדה אחת שם ליד גדר מחכה לתלוש אבא לא חוזר יותר והיא לא בחרה והוא לא בחר עין ההמון יש לה חוב ישן במהדורה זה אותו ספסל שישב עליו כשעבד אותה ארץ נאורה ארץ נאורה שתיתן לו רק לנשום במכה אחת הכל נגמר תנו לי רק להתוודות לא יודע אם יש לו ילדה בכלל אבל אחד לא חשב לשאול או לבדוק, אף לא כתב אחד לא כתוב בשום מקום למי אכפת בכלל אריתראי ז"ל אריתראי ז"ל ומתי אדם הוא נחשב אדם הדמעות חונקות שנטבע כולם ובעיתון עמוד ראשון צונזרו פניהם של הקורבנות כולם ופניו הן מושחתות לכל דין אחד? דין אחר ומה ישראלי בעיניכם? כובע טמבל בבית אריזה עבודה קשה ערכים כבוד המשפחה וכולנו עבדים! בנינו פירמידות שם ואנחנו כאן עכשיו אומרים אותם שורות בכל חג בואו נאכל את המרור כולם במהדורה זה אותו ספסל זה אותו ספסל שישב עליו כשחלם אותה ארץ נאורה שתיתן לו אור בשנייה אחת הכל נגמר |
