הבנימינים - שומריה |
שומריה
הבנימינים מילים: דב פרנקל לחן: עממי ליל ירח. נח כל זרד. דומיה. בית"רי עלי משמרת - שומר יה. הלבנה תשפך אורה, ותאמר בלאט שירה: שומריה. על הדרך כלוחמת צועדה בת - חוה נאוה, מקסמת, יחידה, ושפתיה - חוט שני - תדובבנה שיר נהי שומריה. ויחל לבו קודח לשומר, "את יפה כאור - ירח - לה אומר - תני לבך למעני, איש בית"ר שומר אני", שומריה. ליל ירח. נח כל זרד. דומיה. בית"רי עלי משמרת - הוא ושומריה. הלבנה תשפך נגהה, ותאמר שיר אהבה: שומריה. "לבבי עיף, יגע, - היא דוברה - לא אדע להרגע כה מהרה; אש הצית הוא במוחי, ועתה תקצר רוחי..." שומריה. השומר ראשו השקיע. הס דממה. חרש הוא תפילה משמיע - אהבה. דממת ליל... ראש אל ראש... לא תשב עלמה עד בוש... שומריה. |