נטע וינר - עני לי |
|
עני לי
נטע וינר מילים ולחן: נטע וינר לפני עשור אני חיכיתי למבול, כשלא היה פה אפילו זכר לזרזיף אני חיכיתי לצונאמי אינטליגנטי ותקיף וככה היא הכתה בי, כמו ברק, ונעלמה ולא השאירה לי ולו דיז׳סטיף זה כמו לקפוץ אל המיטה כי הנה בא זיון חייך ואחרי שעה וחצי פורפליי לקבל בקושי כיף הסתובבתי ברחובות העיר הזו, ממלמל, "שובי אליי, דפני ליף" הלכתי איתך כל אוגוסט, גם בלחות וגם בחום מאוהל מחאה לאוהל מועד לאוהל הדוד תום כי כשאת עמדת פה ברחבת מוזיאון תל אביף אני הבנתי שאני כבר לא חושש מדוד ביטן, נוני מוזס, נטע וינר, נתניהו ולא אכפת לי שלא באת אז ושנשארת בכפר שמריהו לא אכפת לי שהם הספיקו כבר למות ושוב לגסוס מאש קליעים, חמת רעב, מהמיתון, מהנגיף אם את לא לי אז מי לי עני לי, אוי עני לי אחרי כל זאת הקיץ תם, איתו רוחות ההפיכה קופל האוהל, נס המרד, כבתה האבוקה הלכת לי ליף מבלי לשוב, השארת פה סתיו מריר ומועקה זוכר ישבתי בשדרה שוקו וצעיף ומסביב קול צהלה רבה, דגלים על הרציף כי בדיוק אז החזירו אלינו סוף סוף את יגאל עמי…את גלעד שליף אבל להיות איתו זה לא להיות איתך, תביני נשמה תכלס לך אין תחליף אין תחתית אין תקרה אין תיק רע את התחלה סוף לך אין ולכן אין ברירה הו הא מה קרה? הלב נשבר הטינדר קרס תהום נפערה גלעד ארדן שולח לי סמסים בלילה, ״ערה?״ אני אומר לו ״גילי, אני בדיכי, עזוב אותי, זה רע״ אבל תמיד בסוף הוא בא תמיד בסוף הוא בא אם את לא לי אז מי לי עני לי, אוי עני לי בסוף חזרת לי אחרי שנה בשוך הסערה חזרת לזרועותיי וזה היה נורא איך הם העזו להחטיף? לנו? להחטיף? תגידי לי, מה זה פה? חברון? מה זה פה? בילעיף? הדם בוריד קפא, האף הקציף חרון רציתי לשבור להם את השיניים, ליס״מ ולרון חולדאיף בסוף החלטתי לא לעשות את זה להשאיר את זה א-פוליטי בזמנו זה נראה לי עדיף הקצתי מחלום הלילה בקטע לא מגניף היינו רק שלושתנו - את, אני ודוב חניף חבוקים, טיול לילי, משוק אלרמל בעזה, דרך רמת השרון ושם בשוק הפשפשיף אמרתי לדוב, ״דוב, תשאיר אותנו לבד, בחיאת, לך הביתה תנוח, תעשה איזה שטיף״ ליטפתי האבק מעפעפייך ולחשתי, ״שופי יא עזיזה, הדיהי סיעת אלתנדיף״ ואת הרמת אלי מבט ואת אמרת לי ״הא?!״ אמרתי כן כן כן כי מעכשיו הכיכר הזו תחריף והלוואי והכיכר הזו תחריף אם את לא לי אז מי לי עני לי, אוי עני לי |
