וילה - תודה רבה לך באמת |
|
תודה רבה לך באמת
וילה מילים ולחן: וילה רונקין תודה רבה לך באמת. יותר מדי זמן עבר מאז שנגעתי בגיטרה הלו"ז אמנם עמוס אבל המוזה והמוסיקה תוקפות אותך תמיד מתי שחרא ואיך גם זה נגמר רע? הייתי די בטוח שהפעם לסיפור הזה הסוף יהיה פתוח זה שוב האכזבות שמצטברות כמו אבנים לתוך כליות, לצערי עדיין אין לזה ניתוח ואין על זה ויכוח, ואין פה שאלה אי אפשר לחזור אחורה, להתחיל מהתחלה לחצנו על הגז, ALL IN כמו בפוקר מהיר ועצבני - לא וין דיזל, פול ווקר. הכרנו במזל או הגורל או היקום, שילוב טוב כמו לשים על פיצה אננס ושום לא היה פה קליק היה פה בום, לא היה פה קליק היה פה בום היום אנחנו כלום בחרת להיכנע לפחד כן את בחרת להיכנע תודה רבה לך באמת הזכרת לי שאני לא יכול להיות כל כך נמהר ואימפולסיבי חשבתי שזה זה אבל אני בטח שוב הוזה אני ספק רומנטיקן ספק נאיבי ואין לך שום אליבי, הלב שלי נגנב לא לא, אל תשחקי אותה תמימה עכשיו זה לא סיפור מורכב שהסתבך ידעת בדיוק לאן זה הולך וגם את איך שזה הפך לאינטנסיבי תנסי לראות שלא תמיד הכל שחור לבן גם ים סוער נרגע אם רק נותנים לו את הזמן כן העולם הזה רולטה, ואין לנו שליטה אני זוכר מה שסיפרת לי אז בלילה במיטה על הפרדה, על הבגידה, וזה עדיין עוד כואב וזה הזמן להתאושש עכשיו, ולא להתאהב והמגע הוא מטשטש הוא מבלבל ומערבב בחרת ללכת עם הראש ולא לרוץ אחרי הלב בחרת להיכנע לפחד כן את בחרת להיכנע תודה רבה לך, באמת הצפת את כל הבעיות שלי, עכשיו אני צריך להתמודד שנים אני חלוד, אבל אולי זה לא אבוד - כי היי, הלב הזה עדיין מתפקד אני לא יודע למה - הקסם לא עובד וכמו בחוג לדרמה - אני לא באמת לומד מכל הטעויות והשטויות שלי באוקיינוס הבחירות ההזויות שלי היית לי אי בודד אומרים לי "תתעודד, הכל יהיה בסדר" הם לא יבינו שאני ואת היינו בול אותו התדר אבל גם הפכים, כמו גלים שמתאבכים, אני אוהב את הסיכון ואת צריכה את הדברים הבטוחים שלך איתך אף פעם לא חשבתי שאהבה היא נקודת עיגון, אם כבר - בשבילי זה כמו מצנח וכשהלכתי על זה שום דבר לא הוריד אותי לאט עם איך שאת בחרת להיכנע לפחד.. בחרת להיכנע לפחד כן את בחרת להיכנע |
