קלוד פרץ - רק לסתיו יש סתיובלנות |
|
רק לסתיו יש סתיובלנות
קלוד פרץ מילים: יוסי גמזו לחן: קלוד פרץ הַחֹרֶף, כַּיָּדוּעַ, עָט בְּסַעַר וּבְפֶּרֶץ עַל כָּל קְלִידֵי גַּגּוֹת הָעִיר וַאֲפָרֵי הַכְּפָר וְהוּא כֻּלּוֹ אַגְרֶסְיָה, קֹצֶר-רוּח, עֹז וָמֶרֶץ בָּהֶם צוֹלְפִים גְּשָמָיו אֶת הָאַסְפַלְט וְהֶעָפָר. וְהָאָבִיב מַבְקִיעַ בְּאָלֶגְרוֹ אוֹפֶנְסִיבִי אֶת שְחוֹר עַנְנוּתָם שֶל הַסַּגְרִיר וְשֶל הַכְּפוֹרְ והוּא מַבְעִיר בְּלַהַט פִּרְחוֹנִי וְאָסֶרְטִיבִי אֶת שְטִיחַ יַרְקוּתוֹ בְּהַפְגָּנוֹת-סַסְגּוֹן אֵין סְפוֹר. וְכָךְ גַּם שְרַב הַקַּיִץ הַמַּנְחִית בָּנוּ נוֹק-אַאוּט בְּאֶגְרוֹפֵי אִשָּם שֶל חַמְסִינָיו הַנִּגְדָּשִים שֶאֵין בָּם אֹרֶךְ-רוּחַ וְשֶכָּל גַּל-חֹם מַכָּה הוּא נִמְרֶצֶת וּמוֹחֶצֶת לְחוּשֵינוּ הַתְּשוּשִים. ורַק הַסְּתָיו אֵינוֹ נֶחְפָּז וּבִמְתִינוּת קָרֵב לוֹ כְּמִי שֶאֶת הַגּ'וֹבּ שֶלּוֹ עוֹשֶׂה בְּקַבְּלָנוּת וּשְווֹיֶה-שְווֹיֶה הוּא מִקְצַב הַנֹּסַח הֶעָרֵב לוֹ וְיֵש לוֹ זְמַן לִנְהֹג בְּנַחַת וּבִסְתָיולָנוּת. כי מָה בּוֹעֵר לוֹ? אִם יְקוֹד שְׂרֵפוֹת קוֹצִים דּוֹלֵק עוֹד הֲרֵיהוּ מְכַבֶּה אוֹתוֹ בְּטִפְטוּפִים קַלִּים שֶל אוֹבֶרְטוּרוֹת הַיּוֹרֶה שֶטּוּב-מִזְגּוֹ חוֹלֵק עוֹד עִם שִלְהֵי קַיִץ וְעִם נֶשֶב יָם לוֹטֵף גַּלִּים. וּכְבָר בְּמַעֲבֵה אַדְמַת הַצְּחִיחַ שֶהוֹרִישוּ הַצּוֹם וְהַצָּמָא שֶל חֹרֶב אָב וּכְמוֹש אֱלוּל לְאֶרֶץ זוֹ שֶצְּהוֹב נוֹפָהּ כְּמוֹ רַק אָבָק וָרִיש הוּא פּוֹעֶמֶת מַחְתַּרְתָּם שֶל הַנּוֹבֵט וְהַטָּלוּל. וְתַחַת כְּסוּת קַרְקַע צְרוּבָה שֶעֱנוּתָהּ נִסְדֶּקֶת כְּבָר קוֹנְסְפִּירַצְיַת סְתָיו דּוֹמֶמֶת מַתְחִילָה לִרְקֹם כְּמוֹ פְּרֹץ תִּקְוָה מִן הַיֵּאוּש וּמַנְגִּינָה מִשֶּקֶט אֶת נוֹי מִרְדָּם הָרַךְ שֶל סִתְוָנִית וְשֶל כַּרְכֹּם. וּבַשָּׂדוֹת הַחֲרוּשִים כְּמֵצַח הַפַלַּאחִים נִזְרַעַת בִּתְבוּנַת-עוֹנוֹת וּכְלָל לֹא בְּדִמְעָה תוֹחֶלֶת הַקָּצִיר שֶבְּחֵיקוֹ שֶל רֶגֶב לַח הִיא תְפִלַּת עָתִיד שֶרַק הַסְּתָיו זוֹכֶה לִקְלֹט שִמְעָהּ. כִּי כָּךְ הוּא טֶבַע הָאָדָם: בִּימֵי חָרְפּוֹ הוּא סַעַר בַּאֲבִיבוֹ הוּא יֹפִי שְכוּר-פְּרִיחָה וּקְצַר-הוֹוֶה, בקַּיִץ הוּא הַלַּהַט בּוֹ תְשוּקַת הַדָּם פּוֹסַעַת בְּרֶגֶל יְחֵפָה עַל גַּחֲלֵי הַלֹּא נִרְוֶה וְרַק בַּסְּתָיו בִּמְקוֹם לִצְעֹד מַהֵר הוּא רָד לָעֹמֶק מִתּוֹךְ בִּטְחָה גְמוּרָה שֶהַתְּמוּרוֹת דַּרְכָּן לָנוּד מַמָּש כַּצִּפּוֹרִים, אַךְ בַּכְּרָמִים מַמְתִּיק הַסֹּמֶק אַט-אַט אֶת בְּשֵלוּתוֹ כִּי רַק לַסְּתָיו יֵש סְתָיולָנוּת |
