נורית פלד קירשטיין - נהיגה לילית |
|
נהיגה לילית
נורית פלד קירשטיין מילים ולחן: נורית פלד קירשטיין נהיגה לילית מנסה לא לעבור את המאה עשרים קמ"ש הגשם שהרטיב את הכביש כבר יבש דמעותי רק התחילו לרדת כבר פעם שלישית שForeign Affairs"" מנגן את עצמו לדעת החצוצרה, איך היא יודעת שאני עדיין לא מחוסנת ואיך שעלית על הרכבת האחרונה נקרעת ממני באכזריות מוכרת, והיקום צוחק, צוחק, ואני בוכה, בוכה, לא רואה את הפנייה הבאה הבטחתי לעצמי שאבכה רק עד הרצליה אבל אני כבר כמעט בעתלית. ים כהה, רוח צדדית הקפה עוד חם הכאב עוד שם גם אחרי שעה של נהיגה לילית, איך זה ששוב אני עושה את הדרך הזאת לבד גם הנעל מכאיבה הורדתי אותה ברמזור הראשון איך שאנחנו מתנשקים בכל אדום מאוהבים ברחובות חסרי בית צפצוף של הודעה מנחשת מה כתוב בה "אוהב אותך, אוהב אותך, אוהב אותך, סמסי לי כשאת בבית" ואיך שנכנסתי הביתה, כושלת, בחתיכה אחת לחתיכות מפורקת, והיקום צוחק, צוחק, ולבך בוכה, בוכה רואה אותי איפה שלא תהיה הבטחתי לעצמי שאחכה רק עד ראש השנה אבל כמעט כבר חנוכה, נורית. ים כהה, רוח צדדית הקפה עוד חם הכאב עוד שם גם אחרי שעה של נהיגה לילית, איך זה ששוב אני עושה את הדרך הזאת לבד |
