הילה כהן אלעזר - הולך |
|
הולך
הילה כהן אלעזר מילים: דוד גרוסמן לחן: הילה כהן אלעזר הולך, הולך, לא ער ולא ישן, הולך ומתרוקן מכל מחשבוַתי, מתשוקוַתי, מעיצבונִי, מלהטִי, מסודותַי, מכח רצוני, מכל דבר שהוא אני- הבט בי, בני, הנה א י נ נ י. רק מצע חיים הנני, אשר קורא לך לבוא ולהיות דַרְכִּי - להתרחש, ולו לרגע קט, שוב לְהִצָרֵף בַּיֵשׁ. בוא, אל תהסס, הֱיֵה, אני לא פה עכשיו, הבית הוא שלך ומרוהט בכל האיברים, זרום לתוכם והִקַוֶה... כמו חמישה סוסים רוקעים לדהור עד אין קִצךָ - אל תעצור, ילדי, זמנך קצר, קצוב, ועפעפי כבר מתחילים לרטוט. הדם דמך כעת והשרירים שריריך, בוא, התהווה, מתח את זרועותיך מקצה עולם ועד קצה, תצהל מתוך גרוני, תצחק. הכל אפשר עכשיו לרגע דק, הכל כעת הוא כן, תאהב, תחמוד, זַיֵן, חמשת החושים הרעבים שלי עומדים הָכֵן. כמו חמישה סוסים רוקעים לדהור עד אין קיצך - אל תעצור, ילדי, זמנך קצר, קצוב, ועפעפי כבר מתחילים לרטוט. ורק מהר, ילדי, השחר כבר עולה, הקסם עוד מעט יפוג, לטף אשה, ראש ילד שנולד, שלא נולד לך. מהר, מהר, כבר פס ראשון של אור - ראה עולם, ניו יורק שלא ראִית, פריז, שנגחאי, כל כך הרבה פָּנים יש לעולם החי - לא לא, עצור - כבר מאוחר, חזור למנוחתך, מהר, החשכה, רק אל תִּראה במו עינַי, את זה אשר קרה לך. |
