פדרו גראס - שיר לאהובה חירשת |
|
שיר לאהובה חירשת
פדרו גראס מילים: עמית אולמן לחן: עמית אולמן ויואל שמש אֲהוּבָתִי הַחֵרֶשֶׁת כָּל כֻּלָּהּ צהלָה הִיא נוֹשֶׁקֶת אֶת הַשֶּׁקֶט בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁלָּהּ פִּתְאוֹם שׁוֹאֶלֶת אֵיזֶה קוֹל יֵשׁ לִי זֶה בְּעֶצֶם בֵּית קָפֶה בַּחוּץ עוֹנַת מַעֲבָר אֲנִי מְסַפֵּר לָהּ שֶׁאֲנִי שָׁר, שֶׁאֲנִי סוּג שֶׁל זַמָּר וְהִיא פִּתְאוֹם לִשְׁאֹל אֵיזֶה קוֹל? אֵיךְ לְהַסְבִּיר לָהּ? קוֹל שֶׁלִּי נָמוּךְ? נָמוּךְ. נָמוּךְנָמוּךְ לֹא נָמוּךְ כְּמוֹ גַּמָּד, כְּמוֹ יְלָדִים דַּוְקָא לָהֶם יֵשׁ קוֹל גָּבוֹהַּ נָמוּךְ כְּמוֹ מְצוּלוֹת כְּמוֹ מַיִם אַדִּירִים כְּשֶׁמֵּעַל אַלְפֵי שְׁכָבוֹת שֶׁל יָם עַד שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ לֹא חוֹדֶרֶת אָז אָפֵל שָׁם וְקָפוּא לַמְרוֹת שֶׁקּוֹל נָמוּךְ זֶה עַל פִּי רֹב קוֹל דֵּי חַם בַּקֶּטַע הַזֶּה זֶה הָפוּךְ נָמוּךְ? נָמוּךְ, אֵיךְ לְהַסְבִּיר לָהּ זֶה קוֹל שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ לְדוֹ בְּאוֹקְטָבָה שְׁנִיָּה שֶׁזֶּה אֵיזֶה 65Hz שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ רְעִידוֹת בִּשְׁנִיָּה שֶׁזֶּה דֵּי נָמוּךְ אוֹקֵי אוֹקֵי הַקּוֹל שֶׁלִּי הוּא עַרְפִלֵּי חָלָב בְּכוֹס קָפֶה וְגַם הַגַּרְגִּירִים הַשְּׁחֹרִים הָאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאָרִים בַּכְּלִי שֶׁל הַסֻּכָּר, כְּלוֹמַר כֵּהֶה וּמַטְרִיד יִגְרֹם לָךְ לְהַגִּיד עָמִית! כַּמָּה קָשֶׁה זֶה כְּבָר לִשְׁטֹף אֶת הַכַּפִּית! הַקּוֹל שֶׁלִּי עָצוּם בִּיץ' יֵשׁ לִי קוֹל שֶׁמְּשַׁגֵּעַ נָשִׁים אֲבָל אַתְּ אַף פַּעַם לֹא תֵּדְעִי אֶת זֶה אַף פַּעַם לְעוֹלָם לֹא נֵבֶר אֵבֶר נִדְפַקְתְּ מְתוּקָה כָּל הַזַּיִן שֹׁד וָשֶׁבֶר הַקּוֹל שֶׁלִּי יָכוֹל לִהְיוֹת הַרְבֵּה דְּבָרִים זֶה קוֹל שֶׁמְּדַבֵּר שִׁירִים אֲנִי יָכוֹל לְלַטֵּף אוֹתָךְ אִתּוֹ בְּשִׁיר כְּמוֹ - אֲהוּבָתִי הַחֵרֶשֶׁת כָּל כֻּלָּהּ צהלָה וְהִיא נוֹשֶׁקֶת אֶת הַשֶּׁקֶט בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁלָּהּ הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מְחֻסְפָּס אִם זֶה נַנִּיחַ שִׁיר גַּס כְּמוֹ - אִשָּׁה, בָּאת אֵלַי עִם יוֹתֵר מִדַּי בְּגָדִים בֵּינֵינוּ יֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי שֻׁלְחָן יוֹתֵר מִדַּי חֻלְצָה וחֲצָאִית תּוֹרִידִי וְאִם נַנִּיחַ נִפָּרֵד יִהְיֶה לִי קוֹל מָרִיר כְּשֶׁאֲשׁוֹרֵר לָךְ אֶת הַשִּׁיר - רְאִי אֶת זָרוּתִי אֵלַיִךְ אַכְזָרִיּוּת לֵילוֹתַיִךְ אַתְּ אַכְזָרִית כְּמוֹ לוּחַ מוֹדָעוֹת רַק אֶתְמוֹל נִדְמֶה לִי תָּלִיתִי כָּאן תַּ'מּוֹדָעָה שֶׁלִּי בְּאֵיזוֹ קַלּוּת נִ תְ לַ שְׁ תִּ י מִמֵּךְ בְּאֵיזוֹ קַלּוּת תָּלוּ עַל פָּנַי מוֹדָעוֹת אֲחֵרוֹת לַעֲזָאזֵל עִם נַעֲרֵי הָאוֹפַנַּיִם וְכָּל זֶה גַּם נֶחְמָד עַל הַנְּיָר אֲבָל גְּבֶרֶת כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר וַחֲצִי שָׁר אֶת הַשִּׁירִים זֶה אַחֶרֶת הִיא צוֹחֶקֶת וְעוֹשָׂה עִם הַיָּדַיִם כָּכָה וּפִתְאוֹם מִתּוֹךְ הַצְּחוֹק הָאִלֵּם הַזֶּה מִתְגַלֶּה לְרֶגַע גַּם צְחוֹקָהּ שֶׁלָּהּ קוֹלָהּ שֶׁלָּהּ זֶה שֶׁהִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת בּוֹ זֶה שֶׁהִיא טוֹרַחַת לְהַסְתִּיר בִּתְנוּעָה וְהוּא קָטָן וְהוּא עָדִין וְהוּא מְלֵא חֶמְלָה וְהוּא נִפְעָר בֵּינֵינוּ כְּמוֹ תְּהוֹם רַבָּה לֵךְ תַּסְבִּיר לָהּ עַד כַּמָּה טְבוּעִים בִּי הַקּוֹלוֹת שֶׁגַּם כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא סֵפֶר אוֹ מִכְתָּב אֲנִי שׁוֹמֵעַ צְלִילִים אִם זֶה מִכְתָּב מִמַּכָּר אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל שֶׁלּוֹ וְאִם זֶה סֵפֶר שֶׁל זָר אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל שֶׁלִּי מַקְרִיא ואֲפִלּוּ שֶׁאַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת הַקּוֹל שֶׁלָּךְ כְּשֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת לִי אֲנִי עֲדַיִן מְדַמְיֵן אוֹתוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ אֲנַחְנוּ רְחוֹקִים מָה אַתְּ מְדַמְיֶנֶת? תְּמוּנוֹת? צְבָעִים? נוֹפִים? אַסְבִּיר לָךְ אֶת הַקּוֹל שֶׁלִּי אִם תַּסְבִּירִי לִי אֶת שְׂפַת הַסִּימָנִים אֵיךְ אֶפְשָׁר לְשׁוֹרֵר בָּהּ? אֵיךְ אֶפְשָׁר לַחְרֹז תְּנוּעָה? מָה הַהִגָּיוֹן? אֲנִי מֵבִין לָמָּה הַמִּלָּה בּוּר דּוֹמָה לַמִּלָּה בּוֹר וְלָמָּה ״כּוּס״ דּוֹמָה לְ״כּוֹס״ אֲבָל לָמָּה ״כִּבְשָׂה״ דּוֹמָה ל״טְבֶרְיָה״? לָמָּה ״צָהֹב״ דּוֹמֶה לְ״מָטוֹס״? אֵיךְ לְהַסְבִּיר לָהּ לֵךְ תַּסְבִּיר לָהּ הַמִּלִּים מִתְפָּרְקוֹת אֶל מוּל הַשְּׁאֵלָה קוֹל שֶׁלִּי זֶה זֶה זֶה אֶרְקֹד לָךְ אֶת הַקּוֹל שֶׁלִּי בְּצַעֲדֵי הַנְּיָר הַמְּנַסֶּה בְּכָל כּוֹחוֹ לְתָאֵר אֶת הַמִּכְחוֹל סִלְחִי לְמִלּוֹתַי הַמִּתְפָּרְקוֹת מוּל הָאֶתְגָּר מוּל הַשָּׂפָה שֶׁהִיא הַרְבֵּה פָּחוֹת שִׁירָה וְהַרְבֵּה יוֹתֵר מָחוֹל |
