מויאל אתגר - שאת |
|
שאת
מויאל אתגר מילים ולחן: אתגר מויאל אני שונא את הסתיו איך שהוא הורג את הפרחים משאיר עצים ריקים מאחוריו בתוך שמיים אפורים כמו שני שבילים שמובילים לשום מקום הלכתי את הלכת איתי מחר נדע אם זה נכון שאת את כמו יום קיץ מסוים כשאת שותקת אין עולם אפילו האויר נרדם אני ואת זה מול כולם כשאת איתי הכל נשבר ואין חוקים ואין שקרים ויש עכשיו ואין מחר כשהתעמקת לי בעיניים ראית רק מי גשמים אני ראיתי בך אגם עשוי ממים מלוחים כמו ילד בלי מצוף שנאבק על חמצן קורא לך שתבואי להציל אותי מכאן שאת את כמו יום קיץ מסוים כשאת שותקת אין עולם אפילו האויר נרדם אני ואת זה מול כולם כשאת איתי הכל נשבר ואין חוקים ואין שקרים ויש עכשיו ואין מחר אולי אני שונא את הסתיו משאיר עלים מאחוריו אבל יודע שחייב לבוא שלא נמס מהשרב |
