גל מליקין - גבולות הזמן |
|
גבולות הזמן
גל מליקין מילים ולחן: גל מליקין בית 1 כל פעם כשאני הולך, מביט אל האחור. שעון הזמן עומד מולי, צועק לי "לעצור". הוא לא מרפה, הוא לא עוזר הוא רק מקרין שתיקה. לא מוותר ולא עוזר אפילו לדקה. והשעון עמוק בפנים פועם בתוך ליבי. רודף אותי, שובר אותי, שורף את נשמתי. דקות עוברות, שעות חולפות אני לא מתקדם. עומד לבד, בתוך חלום רוצה להירדם. פיזמון כל הזמן שנשאר לי בעולם. מסתובב סביבי נראה ונעלם. כל דקה, היא כמו נצח, כמו שתיקה שעברה בפי , בכל גבולות הזמן. בית 2 בין הדקות, בין השניות אני רק מתפתל. הולך לאט, הולך מהר באור ולא בצל. אני עובר בתוך תוכי על קצה המחוגים. בתוך עצמי, רואה מולי עוברים כל החיים. |
