יובל דיין - י-ה אכסוף |
י-ה אכסוף
יובל דיין מילים: מסורתי לחן: הרב אהרון הגדול מקרלין יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ מְשֹׁךְ נֹעַם יִרְאָתְךָ לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ קַדְּשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתוֹרָתֶךָ פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתּוֹחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ הָיָה הֹוֶה שְׁמוֹר שׁוֹמְרֵי וּמְצַפִּים שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרֹג לְקַבֵּל נֹעַם שַׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר מֵהֶם שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ וְטַהֵר לִבָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְעָבְדֶּךָ יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים עַל עַם קָדְשֶׁךָ לְהַשְׁקוֹת צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ מִנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְעַטֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאֶרֶת הַמְפָאֲרִים אוֹתְךָ עַל יְדֵי שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ כָּל שִׁשָּׁה יָמִים לְהַנְחִילָם נַחֲלַת יַעֲקֹב בְּחִירֶךָ יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ הַשַּׁבָּת נֹעַם הַנְּשָׁמוֹת וְהַשְּׁבִיעִי עֹנֶג הָרוּחוֹת וְעֵדֶן הַנְּפָשׁוֹת לְהִתְעַדֵּן בְּאַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתֶךָ שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ |