גיל ססובר - פרק של ילדות |
|
פרק של ילדות
גיל ססובר מילים: גיל ססובר לחן: איתי זילברשטין לפעמים, אני לא יודע כיצד, האוטו שלי פתאום נוסע לבד, כשהוא עוצר לפתע ניצבים מולי, שערי בית הספר הישן שלי. אני צועד על המגרש בו בעטתי כדורים, עמוד חשמל עומד זקוף כעת במקום השערים, עובר במסדרון פוסע אל כיתה, פתאום הכל נראה כל כך קטן... החליפו את הלוח ואין ריח של גירים ואיפה, איפה הם כל החברים? פזמון: כאן ליד אילן מוכה שלכת, אני עומד נטול תמימות, אותו הילד שהמשיך ללכת, בוכה על פרק של ילדות. איך העברנו שם חיים שלמים, אהבות ראשונות, משחקים אסורים, היינו מתראים יום יום במסדרונות, נשארו לי רק שברי הזיכרונות... לבד אני עומד מול הבניין האלמותי ותוהה אם מישהו אי שם מתגעגע גם כמותי. כאן ליד אילן מוכה שלכת, אני עומד נטול תמימות, אותו הילד שהמשיך ללכת, בוכה על פרק של ילדות. אני נזכר איך צחקנו על "דני שניצל" עד כאב, חושב עליו עכשיו ונקרע לי קצת הלב, לו רק הייתי פוגש אותו כעת, הייתי מחבק אותו ומתחרט... ו"רוני היפה" עם העיניים הכחולות, האם הצליח מישהו בלב שלה לזכות? האם עוד מישהו עבר פה וחשב, לחפש את ילדותו שנשארה מאחוריו? כאן ליד אילן מוכה שלכת, אני עומד נטול תמימות, אותו הילד שהמשיך ללכת, בוכה על פרק של ילדות... |
