בת אלה - הללויה |
|
הללויה
בת אלה מילים: מסורתי לחן: דבי פרידמן תהילים, מזמור קנ הַלְלוּ-יָהּ: הַלְלוּ-אֵל בְּקָדְשׁוֹ; הַלְלוּהוּ, בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ. הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו; הַלְלוּהוּ, כְּרֹב גֻּדְלוֹ. הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע; הַלְלוּהוּ, בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה. כֹּל הַנְּשָׁמָה, תְּהַלֵּל יָהּ: הַלְלוּ-יָהּ. הסיפור: מבעד לחלון ביתו שהשקיף על השוק, ראה רבי נחמן (מברסלב) את אחד מתלמידיו שמיהר לדרכו. "האם הספקת הבוקר להביט בשמיים?" שאל הרב "לא, רבי, לא היה לי פנאי לכך", ענה התלמיד. אמר לו רבי נחמן: "האמן לי, בעוד חמישים שנה מאומה מכל מה שאתה רואה כאן (עכשיו) לא יישאר. יעמוד כאן יריד אחר ובו סוסים אחרים, עגלות אחרות, וגם האנשים כאן יהיו אחרים. אני כבר לא אהיה כאן, ואף אתה לא תהיה כאן. אז מה כל כך חשוב עד שאין לך פנאי להביט בשמיים?" |
