מיכל טל - השגרה הברוכה |
|
השגרה הברוכה
מיכל טל מילים ולחן: זאב טל עַל חוֹף תֵּל אָבִיב, בְּיוֹם קַיִץ עִם עֶרֶב, אַרְבַּע חֲבֵרוֹת, לְקָפֶה מְסִבּוֹת, עַל דָא וְעַל הָא, בְּלִי הֶפְסֵק תְּפַטְפֵּטְנָה, עַל כָּל הַחוֹלֵף, וְעַל מַה שֶהָיָה, עַל תִּינוֹק שֶנּוֹלָד, לְבִתָּהּ שֶל הַשְּכנָה, עַל חָבֵר שֶבָּגַד עִם אחת מהַשְּכונָה, כָּךְ חוֹלְפוֹת עוֹד שְעָתַיִם בְּלִי מֵשִים, בִּנְעִימִים, לְבֵיתָן הֵן אָז תֵּלֵכְנָה, מְרוּצוֹת, בְּלִי דְּאָגוֹת. אַךְ אוֹיָה, עִם שוּבָן, בְּכָל בַּיִת בָּלָגָאן, יְלָדִים עַל שֻלְחָן, בְּעָלִים בְּלִי דַעַת אָן. כָּךְ חָלְפָה שַלווַת הַנֶּפֶש, הַפִּקּוּד לָהֵן חוֹזֵר, אֶת הַשֶּקֶט שוּב נָשִיבָה, אֶת הַבַּיִת נְסַדֵּר, אֲרוּחָה לָהֵם נָכִינָה, לַמִּטָה יֵש לְמַהֵר. עֵת לַיִל הִגִּיעָה, הַשֶּקֶט חָזַר, כֻּלָם בַּמִּטּוֹת, וְהַכּל מְסֻדָּר, עַכְשָיו נִתְרַוֵּחַ, נִמְזֹוג כּוֹס קָפֶה, וְנֵשֵב עִם הַבַּעַל בַּסָּלוֹן הַיָּפֶה. אֵיךְ הָיָה? מַה קָּרָה? אֵיךְ עָבַר לְךָ יוֹמְךָ? מִי מָכַר? מִי קָנָה? מִי הֵבִיא עוֹד הַזְמָנָה? וְשִיחָה לָהּ מִתְגַּלְגֶּלֶת, עוֹד נוֹשְאִים הִיא מַחֲלִיפָה, רְכִילוּת הִיא מְסַפֶּרֶת, מְפַהֵק הוּא בִּשְקִיקָה. הַשִּגְרָה הַבְּרוּכָה בְּכָל עֶרֶב חָזְרָה, וְעַכְשָיו לַמִּטָּה, נַעֲשֶה שוּב אַהֲבָה, בֵּין כָּרִים, אִישָּה וְגבר, מִתְנַשְּקִים וּמִתְחַבְּקִים, אַחַר כָּךְ עוֹצְמִים עֵינַיִים, וּבְשֶקֶט נִרְדָמִים. זֶהוּ סֵדֶר יוֹם, וְזוֹהִי הַשִּגְרָה שֶל מִשְפָּחָה. הַא הא הא, הא הא, הא הא. השגרה הברוכה2. |
