ה-5 ביולי 1954, ייזכר לעד בהיסטוריה, בתור היום שבו הומצא הרוקנ'רול. מי שהיה אחראי לכך היה אלביס פרסלי, אז ילד בן 19, שהקליט גרסה משלו לשיר It's Alright, Mama, של זמר הבלוז ארתור "ביג בוי" קרודאפ. אלביס היה חתום אז בחברת התקליטים האגדית "סאן" אבל אף אחד לא צפה לו עתיד יוצא דופן. השיר הזה סימן את ההבדל. אלביס לקח שיר בלוז מוכר, ושיל בו חטיבת גיטרות קיצבית ואלמנטים של מוזיקת קאנטרי, ויצר סגנון מוזיקלי חדש לגמרי. השיר בביצועו של אלביס היה ללהיט מקומי באזור ממפיס, ואלביס יצא לסיבוב הופעות ראשון, שהפך להצלחה גדולה בזכות סגנון המופע הפרובקטיבי של אלביס שהעמיד אותו במרכז מחלוקות רבות, ועורר התנגדות בקרב השמרנים ובד בבד הפך אותו לפופולרי בקרב צעירים ליברלים שחיפשו להשתחחר מהכבלים החונקים של שנות החמישים השמרניות.
בעקבות ההצלחה, קולונל טום פארקר, שהפך למנהלו האישי של אלביס, השיג לו חוזה בחברת התקליטים RCA, ואלביס הצליח לשבור את המחסומים המקומיים והפך לכוכב ענק בארה"ב והעולם כולו. בד בבד אלביס החל לשחק גם בסרטים מוזיקליים שזכו לביקורות רעות אבל נחשבו להצלחות קופתיות אדירות. בשנת 1958, בצעד מפתיע, אלביס התגייס לצבא ארה"ב ונעדר מהבמות במשך שנתיים. עם זאת, כשחזר, גילה שהכל נשאר כשהיה והוא עדיין האמן הפופולרי ביותר. למרות זאת, בתחילת שנות השישים אלביס שינה כיוון בקריירה שלו, התמקד יותר בעשיית סרטים, וכשהקליט שירים חדשים, הם היו רחוקים מאוד מהסגנון הרוקיסטי שאפיין את תחילת דרכו. בעקבות השינוי הזה אלביס ספג ביקורות רבות, אך הפופלריות שלו בקרב הקהל רק הלכה והתרחבה. ב-1968, לאחר הפסקה ארוכה, אלביס חזר לבמות, תחילה במסגרת ספיישל טלוויזיוני, ולאחר מכן כמופע קבוע בווגאס שהפך לאגדה.
שנת 1973 הייתה סוערת במיוחד בחייו של אלביס, כשמצד אחד הוא זכה להצלחה חסרת תקדים כשקיים קונצרט ששודר לעולם בשידור חי דרך לווין וצפו בו כביליון צופים בו זמנית. עם זאת, באותה תקופה אלביס חווה גירושים מאשתו פריסיליה, והחלה החמרה במצבו הבריאותי. אלביס, שסבל מהרגלי אכילה מגונים, והיה מכור לתרופות וממתקים העלה במשקלו, סבל מתנודות חמורות במצבי רוח, וחווה כמה התמוטטויות פיזיות שכמעט נגמרו במוות. למרות זאת הוא המשיך להופיע בכל רחבי ארה"ב ולהקליט שירים חדשים. ב-16 לאוגוסט 1977, כשהוא בן 42 בלבד, אלביס נמצא מת באחוזתו "גרייסלנד" שבממפיס, כנראה כתוצאה ממנת יתר. גם לאחר מותו, אלביס נשאר אייקון פופ חד פעמי, ואחת הדמויות המזוהות ביותר במאה העשרים. |