קראוס החל לשיר בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 כחלק מצמד "העופרים" יחד עם אברהם רייכשטט (מוכר כאבי עופרים), לפני צירופה של אסתר עופרים. הוא הלחין וביצע אז את "בית הערבה", שיר שנכתב לזכר אביו שהיה פעיל בהקמת קיבוץ בית הערבה. בתחילת שנות ה-60 פגש בג'וזי כץ, שהגיעה לישראל מארצות הברית בקבוצת נוער יהודי-אמריקאי, הפך לבן זוגה והחל להפיק אותה כזמרת במועדוני אילת ותל אביב. לאחר מכן הם נישאו. בשנת 1966 הקימו קראוס, כץ ואריק איינשטיין את להקת "החלונות הגבוהים". קראוס הלחין את כל שירי הלהקה, שירי פופ ורוק רך שהיו חדשניים לזמנם, בהם "זמר נוגה" (הידוע בזכות הקריאה החוזרת בבית הראשון "התשמע קולי"), "הבובה זהבה", "אינך יכולה", "כל השבוע לך", "אהבה ראשונה", "יחזקאל" ועוד. "יחזקאל" נפסל לשידור כיוון שנתפס כזלזול במסורת. בניגוד ל"יחזקאל", "חייל של שוקולד" נפסל רק בזמן מלחמת ששת הימים. לאחר שנת פעילות ואלבום אחד התפרקה הלהקה, וקראוס שהה שלוש שנים בניו יורק. בתחילת שנות ה-70 היה קראוס חלק מ"חבורת לול" המשפיעה והנערצת, והשתתף בהקלטת אלבומיו של אריק איינשטיין. הוא הלחין שירים לאיינשטיין ("כשאת בוכה את לא יפה"), לאריק לביא ("זה קורה") ולשני הרכבים שבהם השתתפה כץ: להקת כיף התקווה הטובה ("בלדה לעוזב קיבוץ") וההרכב הטוב הרע והנערה ("ימים של קולנוע"). ב-1971 נכלא קראוס על רקע איום בנשק, ובעת מאסרו כתב שירים שיצאו שש שנים לאחר מכן באלבומו "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל". אחד השירים, "שישי חם", עסק בחשיש, כאשר התוכן מחוייך. השיר נפסל לשידור, והקליפ בצבע סם הזיה (צבעים בהירים שקופים), שביים עידן זעירא, גם נפסל לשידור מפני שקראוס מתועד שם מעשן קנביס. הקליפ נדיר מאוד ולא שודר מעולם בטלוויזיה.
קראוס לצד ג'וזי כץ, על עטיפת אלבומם המשותף משנת 1975
עטיפת האלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל" בשנת 1975 העלה יחד עם כץ את מופע שירי הילדים "לבד ביחד ולבד לבד" שהוקלט גם לאלבום באותו שם. כל מילות השירים נכתבו על ידי מרים ילן שטקליס והלחנים היו של קראוס. בין השירים הבולטים היו: "אצו רצו גמדים", "נתפייסה", "מיכאל" ו"ידידי טינטן". בני הזוג לא הסתדרו, כץ החלה לפתח קריירה עצמאית שכללה אלבום בכורה שנגנז בסוף (ואליו היה אמור להיכלל השיר "לקחת את ידי בידך", שבסוף התפרסם בביצועה של יהודית רביץ), ובראשית שנות ה-80 היא עזבה את ישראל עם ילדיהם והזוג התגרש. בשנת 1981 הוציאה חברת התקליטים "הד ארצי" את האלבום "שבעים שמונים", שקיבץ 11 הקלטות שבהן נטל קראוס חלק במהלך שנות ה-70 ולא יצאו עד אז על גבי אלבום. בין השאר קובצו לאלבום שירי להקת "כיף התקווה הטובה" שלא הקליטה חומר לאלבום שלם טרם התפרקותה. קראוס הלחין את מרבית שירי האלבום ובחלקם אף שר או ניגן. רוב השירים נכתבו על ידי חברו הטוב יעקב רוטבליט, בהם היו: "בלדה לעוזב קיבוץ", "לוח וגיר", "אצלי הכל בסדר" ו"סוסעץ" (אותו שר אריק איינשטיין והוקלט במקור לסרט בעל אותו שם בכיכובו של קראוס ובבימוי של יקי יושע). שנה לאחר מכן הקליט קראוס את האלבום "גלגל מסתובב" בו נכללו הלהיטים "גיטרה", "חבר", "איך עושים תקליט" ו"איך הגלגל מסתובב". האלבום זכה להצלחה גדולה וכך גם המופע הנלווה אליו. באלבום זה שיתף קראוס פעולה עם חברו הפזמונאי יעקב רוטבליט והמשורר יבי ככותבי השירים, בעוד הוא הלחין את כל שירי האלבום, ואילן וירצברג עיבד את השירים. בהקלטות השתתפו טובי הנגנים בארץ באותה העת, ביניהם מאיר ישראל ואלון אולארצ'יק. ב-1983 הוציא קראוס עם וירצברג את "רואים רחוק רואים שקוף" על גבי תקליטון. ב-1987 הוציא קראוס את האלבום "אחרי עשרים שנה", שהיה מורכב ברובו משירים שהלחין למילותיו של יעקב רוטבליט, בהם: "אחרי עשרים שנה", "אִם" וגם "רואים רחוק רואים שקוף" שהוקלט לאחר האלבום הקודם. אף שהשירים הושמעו רבות ברדיו ונחשבים עד היום לקלאסיקה של קראוס, האלבום לא הצליח מסחרית. אלבומיו הבאים היו "ידידותי לסביבה" (1994) ו"יום רודף יום" (2003) שזכו לביקורות טובות אך לא הותירו להיטים. העבודה על האלבום "יום רודף יום" תועדה במשך שנה על ידי הבמאית יסמין הדס ליפשיץ, שיצרה מן החומר המתועד את הסרט "מעשה בתקליט". הסרט מתמקד בעבודה על השירים מיצירתם בביתו עם המילים שעל הנייר והגיטרה דרך העבודה באולפן, מהלך ההקלטות ועד ליציאת התקליטור. הסרט מאפשר גם הצצה לתופעה קבועה לאורך הקריירה של קראוס: ההתפוררות וההרס הנפשי שעוברים עליו תוך כדי היצירה. קראוס שמח לחזור לאולפני ההקלטות לאחר שנים של היעדרות כשהוא רגוע ולבבי, ובמהלך השנה של העבודה על התקליט הוא הולך ועולה על גדותיו עד להתפרצות מחודשת של המחלה ואשפוז פסיכיאטרי במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל. קראוס זכה, עם השנים, גם לגרסאות כיסוי לשיריו. באלבום עבודה עברית - מחווה לחמישים שנות יצירה מקורית (1998), שבע מתוך חמישים ואחת גרסאות הכיסוי היו לשיריו.
ב-7 בפברואר 2013 אושפז קראוס במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב במצב קשה בשל שפעת החזירים. מצבו החמיר עוד בהיותו בבית החולים, והוא לקה בדום לב. קראוס נפטר ב-17 בפברואר 2013 |