שלומי שבת החל את הקריירה המוזיקלית שלו בארצות הברית, בהופעות במועדונים המיועדים לקהל ישראלי. במועדונים הללו שבת גילה את עולם המוזיקה הים תיכונית, וההשפעות של התקופה נכרו באלבומו הראשון לאחר החזרה לארץ "מן החושך חזרתי" (1986). באלבום הזה שבת עשה משהו שנחשבת תקדימי בזמנו ושילב בין מוזיקה הים תיכונית לרוק, בלוז, ומוזיקה ספרדית. האלבום אמנם נכשל, אבל שבת יצר לעצמו שם של מוזיקאי ייחודי. בשנת 1989 זכה שלומי שבת להכרה בזכות השיר "בגלל הרוח" אותו כתבו מיכה שטרית ואחותו לאה שבת כשעל העיבוד וההפקה היה אחראי ארקדי דוכין, בעלה של לאה באותה תקופה. שבת ודוכין הפכו חברים טובים ושבת אף התארח בהופעות רבות של החברים של נטאשה. כשנה לאחר ההצלחה של בגלל הרוח, שבת חזר עם אלבומו השלישי "אל תלכי רחוק מדי" שהתאפיין השפעות של מוזיקה דרום אמריקאית. בשנת 1993 הוא איחד כוחות באופן מלא עם דוכין ושטרית לאלבום "שעה אחת ביחד". את האלבום, שיצא בחברת הד ארצי, הפיק ארקדי דוכין כשמיכה שטרית משמש כמנהל אמנותי, ושאר חברי להקתם משתתפים בנגינה ועיבודים. בין כותבי השירים באלבום היו שטרית, דוכין, לאה שבת, יוני רועה ואחרים. למרות האיכויות הגבוהות של האלבום הוא נכשל מסחרית ושבת החליט להתמקד במוזיקה ים תיכונית. ההצלחה הגדולה לה הוא ציפה הגיעה בשנת 2000 עם האלבום "שלומי שבת וחברים" בוא הוא אירח אמנים מוכרים לצד שמות חדשים. השיר הבולט באלבום היה "לכל אחד יש" אותו ביצע עם ליאור נרקיס והפך לאחד השירים המוכרים והמצליחים בתולדות המוזיקה הישראלית. מאז הספיק שבת להוציא את האלבום "זמן אהבה" (2003) שכלל את הלהיט "בחוף של טראפטוני", וב- 2006 יצא אלבום "חברים 2" שלא הצליח לשחזר את ההצלחה של אלבום הדואטים הראשון. בשנת 2008 הוציא שבת את האלבום "אני שר אלייך" הכולל את הלהיט הענק "אבא".
(צילום: יניר סלע) |