יונתן פתחיה - מבטים |
|
מבטים
יונתן פתחיה מילים ולחן: יונתן פתחיה אני מביט צפונה אל ישראל ובין לבין חורבות, בורות גדולים, שרפות וזעם האל. אני מביט ממערב אל המזרח, כמו חוט נמתח שלא מבין איך הוא הפך ארוך כלכך. מחפש לי איזה משהו שיזכיר, פתאום מוצא מגדל אפור קטן בהיר. ומתוכו של חץ של עשן כמו חיכה לי מכוון על אשקלון, על החיוך של דוד מינו. עד שלא תהיו כאן בחלון לא תבינו. אני מצפין אחורה אל החלומות על לפרנס אשה וילדים על צעקות מהגגות. אני מביט למעלה לחפש תשובות אולי בין כל הנקודות יש גם כמה מילים ברורות. כנראה שום שאלה לא נכונה. שלושה כוכבים הציצו מעבר לפינה. הזכירו לי עברה לה כבר שבת שניה. אני נושב דרומה בנשימות קרות כשנועצים בי ביניינים פצועים עיינים חלולות. מניח מבטי על אדמת דומה שותטת דמה החום נשפך תחת אור חמה. חצי עצוב חצי מבין תכוונה, חציתי לב. פועם שומם בהשלמה. והים ממש ממטר, לא רוצה שום מדינה נחבא שקט כשמסגירה אותו ספינה. ובינתיים השמיים תלויים הצידה כמו תמונה. מאירים לי במבט של מאוכזב, איך שכחת לחפש אותנו בין כל שיגעונות הקרב. אני יורד אל כל השאר במדרגות אחרי שכבר כיסיתי מעלי את כל הדאגות. ואיך נלחמתי לשמר כל זכרון שלא אשכח אחד למעלה שם על אדן החלון. |
