איתן מסורי - זקן מול הים |
|
זקן מול הים
איתן מסורי מילים: עזרא לוי לחן: איתן מסורי ככה הוא יושב לו לבד בחדרו, נותן שוב לדמיון לעשות את שלו. לשעון על הקיר כבר אין משמעות, עכשיו הוא מתפרנס מבדידות... עדיין יושב לו אל מול המראה, בוחן צלקות של שנה אחרונה: שיניו שנפלו, בניו שעזבו, אשתו, שמזמן כבר הלכה... אדם זקן מול עתיד שאין, לאט מתקרב אל הסוף. בעיניים קרות עוד רואה הוא איך המוות מטייל על החוף. כבר מגיל צעיר היה נשוי עם הים, הוא נשם את המלח, שנכנס לו לדם. הוא הכיר, כך אומרים, כל פינה בעולם, היום רוב הזמן הוא נרדם... אבל, לפעמים, כשצפים זכרונות, הוא מוציא ת'אלבום, מתפאר בתמונות: ניו-יורק הפרוצה, פריז השתויה, בשבילי אז היו מתאפרות... הוא שב ומסתובב בין המטבח לסלון, פוחד מהמוות, שמציץ בחלון. הוא קם מדי רגע, מסיט ת'וילון, בלילה עוד קשה לו לישון... המון מחשבות לא נותנות לו מנוחה, כבר עשר שנים הוא מכין צוואה: "עם בוא האביב, כמו יונה הנביא, אותי תזרקו אל הים"... |
